רש"ש על שבת צ״ט ב

1 תוס' ד"ה א"ד. וירד האבן באלכסון כו' אלא כח כחו הוא כו'. לכאורה קשה דהרי בסנהדרין ס"ד ע"ז איתא בהרג נפש כה"ג חייב משום דכחו הוא. וע' ברא"ש בב"ק פ"ב סי' ב' ובעירובין לה ברש"י ד"ה מחמת רעדה. אבל לק"מ דנהי דככחו דמי מ"מ הרי כחו זה ממקום פטור קאתיא:

2 תד"ה ואמאי. עי' מש"כ לעיל ח ב':

3 בא"ד דאטו אם כו' וכ"ד ארוך כל שהוא כו'. נ"ל דתיבות כ"ש נמשך למעלה ור"ל ארוך כמה שהוא: